שלום וברכה,
אני רפאל כהן, עורך דין לענייני משפחה, ובעל הסמכות נלוות של יועץ זוגי בכיר ויועץ מיני.
במאמר זה ארצה לדבר על מזונות אישה וילדים במהלך הסכם גירושין (גירושין בהסכמה), או במקרה שאין הסכם גירושין אלא תביעת גירושין (גירושין חד צדדיים). בנוסף, נבחן מהו סכום מזונות מינימלי ומה היחס כלפי מזונות ילדים במשמורת משותפת.
הסכם גירושין
הליך הגירושין הוא הליך מורכב רגשית ולעתים אף משפטית, הנוגע למשפחות רבות בישראל. גבר ואישה יהודים שרוצים להתגרש בישראל, יכולים להתגרש באמצעות בית הדין הרבני בלבד. בין אם מדובר בהליך גירושין בהסכמה או בהליך חד צדדי.
גם זוג שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה ללא צורך בפנייה לבית הדין הרבני.
החיוב במזונות בן הזוג נקבע על פי הדין האישי שחל עליו. על אנשים שאינם יהודים יחויב במזונות על פי החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959. כך גם לגביי מזונות של ילדיו הקטינים.
מזונות אישה וילדים בהליך גירושין
על פי ההלכה היהודית, מוטלת חובה על הבעל לדאוג לפרנס את אשתו כבר בכתובה הניתנת במעמד החופה. אישה נשואה זכאית לתשלום מזונות מבעלה כל עוד הם נשואים, כלומר עד למועד הגירושין או למועד מתן פסק דין גירושין על ידי בית דין רבני.
הליך גירושין עשוי לקחת זמן רב, החל מרגע פתיחת תיק גירושין ועד לסיום הדיונים, ולכן במהלכו הבעל משלם מזונות לאשתו, וכל עוד נחשבים הם באופן רשמי לנשואים הוא חייב בפרנסתה. החיוב במזונות אישה נובע מחובתו של הבעל לדאוג לרווחת אשתו בתקופת הנישואין.
על פי המשפט העברי, אב חייב לדאוג לרווחתם הכלכלית של ילדיו עד להיותם בני 18. החובה כוללת תשלום בגין כל צרכיהם כגון דיור, חינוך, מזון, בריאות, ביגוד וכו'. החובה היא ללא קשר למצבו הכלכלי של האב, ככל שזה נוגע לצרכיהם ההכרחיים של הילדים. על פי רוב, אם קיים הסכם ממון בין בני הזוג, הוא יכלול בתוכו התייחסות למזונות הילדים.
גם כאשר ההורים אינם נשואים, או שהם במעמד של ידועים בציבור, והאב אינו מתגורר עם ילדיו הוא יהיה חייב במזונות, אפילו אם הוא לא מתראה עמם או אינו מכיר בהם.
עד לאחרונה בתי הדין ובית המשפט לענייני משפחה נטו לקבוע כי האם חייבת במזונות על פי דין צדקה, כלומר, בהתאם למצבה הכלכלי. עם זאת, הנטיה כיום היא לחלוקה שוויונית יותר, אשר מתחשבת ביכולתם הכלכלית של שני ההורים.
סכום מזונות מינימלי
כיום אין תשובת ספר לקביעת סכום המזונות. גם כאשר תנאי התא המשפחתי ידועים לא ניתן לדעת מראש מהו הסכום שייפסק. זה תלוי בגורמים רבים, בעיקר אם התיק נדון ברבני או במשפחה, בגיל הילדים ובעמדתו האישית של השופט/דיין.
בשעתו נקבע בפסיקה (על ידי כבוד השופטת שטופמן) כי צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם כוללים הוצאות מדור וחינוך עומדים על סך 1,150 ₪. אין לסכום זה כל בסיס כלכלי אמיתי, אך השופטים ממשיכים לעשות בו שימוש עד היום באין אלטרנטיבה אחרת.
בבואו של בית המשפט לקבוע את שיעור הסכום עליו לבחון היטב מהם צרכי הילדים ומהי רמת החיים אליה הם הורגלו, מהו כושר השתכרותו (או פוטנציאל השתכרותו) של האב, מהו הרכוש אשר בבעלותו, האם ישנם צרכים מיוחדים המאפיינים את הקטינים אשר לפניו וכו'.
החוק מחייב צירוף 12 תלושי משכורת אחרונים, הן לכתב תביעה והן לכתב הגנה, על מנת לבחון את יכולת ההשתכרות האמיתית של האב. באם יחליט האב לפתע לחדול מלעבוד, יחוייב הוא במזונות בהתאם לפוטנציאל השתכרותו.
חשוב להדגיש בעניין זה, שבמקרים בהם יש יותר מילד אחד לא יקבע סכום המזונות לפי המכפלה של הסכום הקבוע עבור ילד אחד במספר הילדים ובסופו של דבר יהיה הסכום עבור כל הילדים נמוך ממכפלה זו.
מזונות ילדים במשמורת משותפת
מאחר וכיום מרבית הילדים חולקים את זמנם בין בתי שני ההורים, קיים מצב מופרך בו במקרים רבים האב נושא פעמיים בנטל כלכלת ילדיו. האב מעביר לאם סכום חודשי עבור מלוא כלכלת הילדים, ובמקביל הוא משלם את מלוא הוצאות הילדים כשהם שוהים איתו ובביתו.
כיום קיימת הבנה שכאשר הילדים בבית האב ההוצאות שלהם משולמות ישירות על ידי האב, ולכן בבתי המשפט למשפחה וגם בבתי הדין הרבניים מתחשבים בחלוקת זמני השהות בקביעת סכום המזונות. חשוב להסביר ולבקש זאת. זה לא אוטומטי ותלוי בשופט/דיין.
ההלכה האחרונה של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 יצרה סוג של שוויון בין הוצאות האב והאם במזונות של ילדים מעל גיל 6 אשר נמצאים במשמורת משותפת. ההלכה קבעה כי בית המשפט יפסוק בדרך שאינה שרירותית ומתמטית את דמי המזונות.
עיקבו אחר עמוד הפייסבוק שלי
