שלום וברכה,
אני רפאל כהן, עורך דין לענייני משפחה, ובעל הסמכות נלוות של יועץ זוגי בכיר ויועץ מיני.
בני משפחה שהסתכסכו באחד הנושאים שיפורטו בהמשך, לא יכולים להגיש תביעה או לגשת להליך פתיחת תיק גירושין לפני שהגישו בקשה ליישוב סכסוך במשפחה ביחידות הסיוע. לאחר הגשת הבקשה מתחיל הליך יישוב סיכסוך במשפחה, במהלכו לא ניתן להגיש תביעות.
במידה ולא הושג שלום בית, ניתן לפנות לעורך דין לענייני משפחה לטובת פתיחת תיק גירושין ועריכת הסכם חלוקת רכוש. כאשר הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיה הראשון שיוכל להגיש תביעה לערכאה המוסמכת לפי בחירתו. יש לשלם אגרה עבור הגשת הבקשה, אך השירות ביחידות הסיוע ניתן ללא עלות.
המטרה של הליך זה היא לסייע לצדדים ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך. אם לאחר קיום הפגישות עם יחידת הסיוע לא הגיעו הצדדים להסכמה והם אינם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי, אז הצד שהגיש את הבקשה רשאי לבחור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
יישוב סכסוך במשפחה
הליך של יישוב סכסוך, המכונה בפני רוב גם בשם פגישת מהות, על שום ראשי התיבות (מידע, הערכה ותיאום – מהו"ת), הוא הליך הדורש לכל הפחות ארבע פגישות, בנוכחות עורך דין. הליך יישוב סכסוך עשוי להיות נדרש גם במקרה של ידועים בציבור, שכן הליך הגירושין במקרים הללו זהה פרט לפניה לבית הדין.
סכסוך משפחתי הוא תהליך מתמשך המלווה בשינויים חברתיים, כלכליים, משפטיים ורגשיים לכל בני המשפחה, לרוב הוא פוגע בכל בני המשפחה ובעיקר בילדים. לכן, מתוך ההבנה כי במאבק משפטי כזה לרוב כולם יוצאים מפסידים, יצר המחוקק הישראלי חוק שנועד ליישב את הסכסוכים הללו מחוץ לכותלי ביהמ"ש.
בקשה ליישוב סכסוך במשפחה
כל אדם שיש לו סכסוך עם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של ילדו, או ילדו בכל בכל אחד מהעניינים שיפורטו, חייב לפנות בבקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני:
- ענייני נישואין וגירושין.
- יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות או רכושיות שנובעות מהקשר בין הצדדים, חוץ מתביעות בענייני צוואות, צו ירושה ועזבונות.
- מזונות (כולל מזונות זמניים) או מדור של בן זוג או של ילד.
- מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
- כל עניין הנוגע לילד, חוץ מתובענה לגבי החזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר לילד חטוף.
- אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים והצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט בעניינים דחופים (אלו המפורטים במודגש ברשימה, למשל).
פתיחת תיק גירושין
פתיחת תיק גירושין הוא השלב הראשון בתהליך הגירושין. תחילתו של הליך הגירושין היא לכאורה, ההודעה וההחלטה להתגרש. אך ההתחלה האמתית, היא בפתיחת תיק הגירושין בבית הדין הרבני.
לאחר פתיחת התיק בבית הדין הרבני, הליך הגירושין מתפצל לשני שלבים מקבילים. האחד הוא במקרים שבהם הגירושין נעשים בהסכמה, ומוגשים בתור הסכם לבית הדין הרבני. השני, כאשר הגירושין נערכים שלא בהסכמה, אז מוגשת בעצם תביעת גירושין.
כאשר מוגשת תביעת גירושין בהסכמה, יש להגיש בעצם הסכם גירושין. את ההסכם מגישים כפי שמגישים כתב תביעה, בשלושה העתקים, ולשלם אגרה בשיעור מופחת יותר.
לאחר פתיחת התיק בעצם מתבצעת פניה להליך יישוב סכסוך במשפחה, כמו שפירטנו קודם.
את כתב תביעת “הגירושין” יש בדומה לכל כתב תביעה, כלומר כתב תביעה צריך לכלול את הנימוקים לגירושין, ואת פרטיהם האישיים של בני הזוג, את כתב התביעה יש להגיש במזכירות בית הדין בשלושה העתקים.
הסכם חלוקת רכוש
חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג הינה אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות במסגרת כל הליך גירושין. זהו הרגע שבני הזוג שהחליטו להיפרד צריכים להחליט איך מחלקים ביניהם את הרכוש שצברו לאורך חייהם המשותפים.
אבל בהליכי גירושין, לרוב, ההסכמות אינן בנמצא והמחלוקת בין הצדדים פעורה גם בשאלת הרכוש.
נדגיש כבר כעת כי קיים צורך לפנות לעורך דין מיומן כבר בתחילת הדרך, על מנת לתכנן אסטרטגיית פעולה נכונה להליך הגירושין, שאז ניתן למקסם את הזכויות שלך בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.
הסכם חלוקת רכוש הוא אינו הסכם גירושין, אלא הסכם נלווה להסכם הגירושין, למרות שבמקרים מסוימים הוא יכול להיות חלק מהסכם הגירושין, שכן הסכם הגירושין כולל סעיפים נוספים ודגשים שאינם קיימים בהסכם חלוקת הרכוש.
חשוב לציין כי יש שני כללי מפתח חשובים לניסוח הסכם חלוקת הרכוש:
- חלוקה שיוויונית של הנכסים המשותפים: כלל זה קובע כי נכסי הרכוש המשותף שנצברו על ידי שני בני הזוג יחדיו במהלך הנישואין, יחולקו במועד גירושיהם בחלקים שווים ביניהם, וזאת בלי קשר לשאלה על שם מי מהם רשום הרכוש.
- החרגת הנכסים החיצונים מתוך הרכוש המשותף: כלל זה קובע כי מן הרכוש המשותף העומד לחלוקה בין בני הזוג, יש להחריג שלושה סוגים של הנכסים, המכונים נכסים חיצוניים, וזאת אלא אם כן הוכחה כוונת שיתוף לגביהם.
לגבי הכלל השני, המדובר הוא ברכוש שהתקבל לפני הנישואין, וכן ירושה או מתנות שהתקבלו במהלך הנישואין אצל מי מבני הזוג, במקרים אלו אין די בכך שבני הזוג נישאו זה לזה, אלא יש להוכיח קיומו של דבר מה נוסף, מלבד עצם קיום הנישואין, ממנו ניתן להסיק על כוונה ליצור שיתוף כאמור.
בעת פתיחת תיק גירושין, ולאחר שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך במשפחה והתבצעו הפגישות במסגרת הליך יישוב סכסוך במשפחה, כחלק מהסכם הגירושין או בנוסף לו, נכין הסכם חלוקת רכוש אשר מפרט את כלל הרכוש המשותף בין בני הזוג ומחלק את פרטי הרכוש בצורה המקובלת על שני בני הזוג. לאחר הקמת ההסכם וחתימה עליו ניתן להגיש את כל המסמכים לבית הדין או לבית המשפט לענייני משפחה.