ניכור הורי

שלום וברכה,
אני רפאל כהן, עורך דין לענייני משפחה, ובעל הסמכות נלוות של יועץ זוגי בכיר ויועץ מיני.

בשורות הבאות ארצה להסביר מעט על ניכור הורי,ומדוע זה מתרחש לעיתים בתהליך גירושין. עוד אסביר כיצד לפעול לטובת משמורת ילדים לאב, ומה יחסו של המחוקק כלפי משמורת ילדים עד גיל 6. כמו כן, האם כדאי ללכת על משמורת משותפת מתחת לגיל 6.

ניכור הורי

תופעת הניכור ההורי היא תופעה המתארת מצב בו ילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, כתוצאה מהסתה כנגדו ולרוב בא לידי ביטוי משפטי על רקע מצבי גירושין. התופעה מתאפיינת בכך שהילד מביע ניכור משמעותי כלפי אחד מהוריו, כאשר אין סיבה נראית לעין לכך.

הסיבות לניכור הורי יכולות להיות מגוונות ורבות, בין היתר, ילד שכועס על אחד ההורים בשל הפרידה, מאשים את אחד ההורים, הורה שכועס על ההורה השני ובמודע או שלא במודע גורם לילד להתנכר אליו. למעשה, בעת פתיחת תיק גירושין, במידה ויש לבני הזוג ילדים, כדאי להתייחס לתופעת הניכור ההורי.

לתופעת הניכור ההורי רמות שונות מקל ועד חמור. במצב חמור עשוי להיות גם פחד מההורה המנוכר. במקרים קיצוניים יכול שהניכור יתחיל מאחד ההורים אך בחלוף הזמן הילד עצמו הופך כבר למנכר גם אם אין השפעה מההורה שהתחיל לכאורה את הניכור.

משמורת ילדים לאב

משמורת ילדים עוסקת ביחסים המשפטיים והמעשיים שבין הורה לילדיו, כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות עבור ילדו והחובה של ההורה לדאוג לצורכי ילדיו. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – "חוק האפוטרופסות" או "החוק"), קובע את התייחסות המחוקק לקטינים ולהוריהם.

סעיף 15 לחוק האפוטרופסות מגדיר מהו תפקידם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים לילדיהם וכן מפרט את תחומי האחריות שלהם כלפי ילדיהם – דאגה לצרכיהם, חינוכם, לימודיהם, הכשרתם לעבודה, משלח ידם, שמירת נכסיהם, החזקתם, קביעת מקום מגוריהם והסמכות לייצגם.

עקרון טובת הילד הינו עקרון רחב, המתמלא תוכן בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. טובת הילד מורכבת למעשה מבחינת זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו. המדובר בעקרון המרכזי לפיו יוכרעו סכסוכי משמורת, הן בביהמ"ש האזרחי והן בביה"ד הרבני.

אם ברצוננו להוכיח כי טובת הילד היא להשאר בחזקת אביו, ישנן דרכים רבות לעשות כן, רובן ככולן כוללות הוכחות כי האב הוא דמות חיובית בחייו של הילד, וכי האב מסוגל לספק את כל צרכיו. למעשה, בתור עורך דין ומגשר זוגי, למדתי כי טיעונים מסוימים עדיפים במקרים מסוימים, ולכן אני יודע לייצג את לקוחותי בדיוני משמורת.

משמורת ילדים עד גיל 6

עפ"י חזקת הגיל הרך, הקבועה בסעיף 25 לחוק, יהיו ילדים עד גיל 6 במשמורת אימם. חזקה זו ניתנת, כמובן לסתירה. חשוב לציין, כי היו מקרים בהם נקבעה משמורתו של קטין בידי אביו, על אף שטרם מלאו לו 6 שנים.

רצון הילד עשוי להצטרף כשיקול מרכזי מתוך מכלול השיקולים שילקחו בחשבון. ככל שגילו של הילד גבוה יותר, כך יינתן משקל גדול יותר לרצונו. עם זאת, חשוב לזכור, כי ביהמ"ש או ביהד"ר יראו לנגד עיניהם את התמונה בכללותה ויתכנו מצבים שעל אף רצון הילד להיות במשמורת מי מהוריו, תיפסק המשמורת אצל ההורה האחר.

משמורת הילדים יכולה להיות חלק מהנושאים הקבועים בהסכם טרום נישואין (ידוע גם בתור הסכם ממון). הדבר עשוי לחסוך דיונים ו"כאבי ראש" רבים בזמן דיוני משמורת.

משמורת משותפת מתחת לגיל 6

משמורת משותפת הינה הסדר של חלוקת זמן שווה של הילדים עם הוריהם. ההסדר הוא המועדף ביותר על ידי בתי המשפט ובתי הדין הרבני וזאת כתוצאה ממחקרים פסיכולוגים שמצביעים על כך שההסדר הטוב המשרת בצורה הטובה ביותר את "טובת הילד" הינו כאשר לילדים יש שני הורים מתפקדים ומעורבים בחינוכם.

במסגרת הסדר של משמורת ילדים משותפת, שני ההורים הינם המשמורנים של ילדיהם והינם משתתפים בנטל גידול הילדים והטיפול בהם. בשיטות משפט אחרות, נוכל למצוא כי הסדר זה נפוץ יותר וקיימת נטייה לעודד הורים להגיע לידי הסדר מסוג זה.

משמורת משותפת אינה תלויה בסוג או טיב היחסים בין הההורים, ואין התחשבות באם ההורים היו נשואים או בחזקת ידועים בציבור, למשל. בית המשפט נוטה להתחשב בעיקר בצרכיו וברצונותיו של הילד.

בין הפרמטרים שהוכרו בפסיקה כנדרשים במקרים בהם יורה ביהמ"ש על משמורת ילדים משותפת:

• תקשורת טובה בין ההורים.
• קירבת מקום המגורים.
• שני ההורים מכירים בחשיבות הקשר של ילדם עם ההורה האחר.
• הסדר המשמורת המשותפת טוב ונכון לשני ההורים.
• הילדים מעוניינים במשמורת משותפת.
• קיים שיתוף פעולה מלא בין ההורים.
• לשני ההורים מסוגלות הורית טובה.

במקרה שהשתנו הנסיבות לאחר שניתנה החלטה בעניין משמורת ילדים, הרי שרשאי ביהמ"ש לשנות את החלטתו, באם נתגלו עובדות חדשות המשפיעות על ההחלטה שניתנה (סעיף 74 לחוק). עובדות חדשות או נסיבות שהשתנו עשויות להשפיע על טובת הילד.

עיקבו אחר עמוד הפייסבוק