שלום וברכה,
אני רפאל כהן, עורך דין לענייני משפחה, ובעל הסמכות נלוות של יועץ זוגי בכיר ויועץ מיני.
אני נדרש לעיתים לשאלות לגבי עיסוקי בתור עורך דין דיני משפחה ומגשר זוגי בצפון, כמו כן, אני נתקל בשאלות נוספות לגבי היותי מגשר זוגי בעפולה. ברצוני לתת הצצה אל שגרת יומי בתפקידי אלו, כמו גם לשפוך מעט אור על שני מונחים מהתחום – צו הרחקה מהבית, או צו למניעת הטרדה מאיימת. אלו הם שני מושגים שונים אשר לרוב מתבלבלים ביניהם.
גירושין הם הליכים בלתי נעימים, אשר מותירים אותנו במתחים ולחצים, בייחוד כאשר אחד מבני הזוג מעוניין בגירושין והשני – לא. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לצלוח גם תקופה מלחיצה זו בשלום על ידי הגעה לפשרת גירושין בהסכמה וחתימה על הסכם המקובל על שני הצדדים.
מאידך, הליך של גישור, בבסיסו, הוא מנגנון ליישוב סכסוכים בהסכמה. בשנים האחרונות, הוכרו יתרונותיו של ההליך והומלצו אף על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. וזאת, תוך הדגשה שהוא מהווה גם השקפת עולם ותרבות חיים המבוססת על דו-שיח משתף ולא על לעומתיות.
מה זה אומר להיות מגשר זוגי בעפולה
גישור הוא שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור מאפשר הגעה לפשרה ופתרון ללא הליך משפטי. גישור יכול להיעשות במגוון תחומים, למשל גישור לפני גירושין, גישור עסקי ועוד.
ארצה להתמקד דווקא בגישור זוגי, כלומר בהליך אשר מטרתו למנוע הליך פתיחת תיק גירושין, היות שזהו תחום הגישור העיקרי שאני מתעסק בו.
עד שנת 2008 תקנות בתי המשפט קבעו רשימת מגשרים והגדירו את הנדרש ממי שמבקש לעסוק בגישור ולהיות חלק מרשימת המגשרים אשר מופצת על ידי מערכת המשפט. עד אז היה צורך בתעודת גישור, אשר לרוב הייתה נחלת מי שהתמחה בתור עו"ד דיני משפחה.
תקנות אלו בוטלו, כאמור, בשנת 2008 וכיום אין הגבלה חוקית או השכלתית למי שרוצה לעסוק בגישור. על אף ביטול התקנות, מקובל כי מגשר הינו אדם בעל רקע משפטי, אך אינו מחויב לרקע מקצועי כגון עורך דין או משפטן. יצויין כי הכותב הינו בעל תעודת עורך דין ומגשר זוגי.
עורך דין דיני משפחה ומגשר זוגי בצפון – קצת על התפקיד ותחומי העיסוק
תחום דיני המשפחה הוא תחום מורכב, הדורש מקצועיות כפי שהוא דורש הבנה למצבים רגישים בין-משפחתיים. בזכות הכלים והניסיון הרב והמגוון שצברתי, אעניק לכם את הייצוג הטוב ביותר, תוך בניית אסטרטגיות מתאימות עבור כל לקוח ולקוח.
על מנת להשיג את מטרות לקוחותי בבית המשפט לענייני משפחה, אני מתכנן אסטרטגיה ספציפית לכל מקרה, כולל הצבת מטרות ויעדים של כל לקוח ולקוחה הפונים למשרדי. יחד, אנחנו בוחרים את הדרך המתאימה, אסטרטגיה נכונה וכן את הערכאה המתאימה שבה נגיש את התביעה.
כמו כן, אני מקפיד על כתיבה משפטית ברמה גבוהה ביותר, תוך שימוש בפסיקה מעודכנת, אשר תסייע לנו להשיג את מבוקשנו. בנוסף, ייצוג בבתי המשפט לענייני משפחה כולל הופעה לדיונים בערכאות השונות (כולל ערכאות ערעור בית משפט מחוזי ובית המשפט העליון).
על פי רוב, תחומי העיסוק שלי הם בדיני משפחה, כגון עריכת הסכם ממון וסיוע בהגשתו לפני שופט על מנת שההסכם יקבל תוקף חוקי. עם זאת, כעורך דין לדיני משפחה, יש לי גם נגיעה בדברים נעימים פחות, כגון עריכה וחתימה על ייפוי כוח מתמשך. אני מציין את זה בתור עניין לא נעים מפאת הסיבות לעריכת ייפוי הכח.
צו הרחקה מהבית
צו הרחקה, אשר לעיתים נקרא גם צו הגנה, הוא למעשה צו שיפוטי, שיוצא תחת ידו של בית המשפט, אשר מורה לאדם מסוים, לחדול מלהטריד אותנו, לבלוש אחרינו, או ליצור עמנו קשר בכל דרך אפשרית וכן אף לשמור מרחק מאתנו, כפי שייקבע על ידי בית המשפט.
כדאי לציין בנקודה זו, כי צו הרחקה מכל סוג, הוא צו שיפוטי ולכן הפרה שלו, מהווה עבירה פלילית ואף עלולה לגרור סנקציה. שלא להתבלבל עם צווים מנהליים כגון צו ירושה.
ישנם שני חוקים עיקריים העוסקים בצווי הרחקה, אשר יש ביניהם הבדלים ספורים, אך שניהם מיועדים לתכלית אחרת. הסוג האחד הוא צו המתייחס לבני משפחה. הסוג השני הוא צו המתייחס לאנשים באופן כללי.
החוק הראשון העוסק בצווי הרחקה, הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב – 2001. חוק זה, מקנה לכל אדם זכות לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה. החוק למניעת הטרדה מאיימת, מתייחס לכל סוג של הטרדה, מידי כל אדם. זהו החוק הכללי העוסק בצווי הרחקה.
החוק השני העוסק בצווי הרחקה, נקרא חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א – 1991. החוק הזה, מקנה לכל אדם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולעתור לצו הרחקה, כאשר ההטרדה נעשית על ידי בן משפחה (למשל – אחים, הורים וילדים, בני זוג ועוד). תכליתו של החוק היא לאפשר לבני משפחה, להגן על עצמם ועל גופם.
צו למניעת הטרדה מאיימת
כאמור, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מאפשר לכל אדם לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו הרחקה, כלפי אדם אחר אשר מטריד אותו. מדובר בחוק שתכליתו להגן על כל אדם באשר הוא ולאפשר לכל אדם לשמור על שגרת חייו. כבר בסעיף הראשון לחוק למניעת הטרדה מאיימת, מוגדרת תכליתו.
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו
כלומר, אדם אשר מוטרד על ידי אדם אחר, בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק למניעת הטרדה מאיימת, רשאי לפנות לבית המשפט. כאמור, בהתאם לחוק זה, צו למניעת הטרדה מאיימת הוא בעצם מקרה פרטי של צו הרחקה אשר חל על מי שאינו בן משפחתו של המתלונן.
צווי הרחקה, יכולים להינתן לא רק על ידי בית המשפט בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת, אלא גם על ידי קצין משטרה, במסגרת הליך מעצר.
הן החוק למניעת הטרדה מאיימת והן החוק למניעת אלימות במשפחה, מקנים לבית המשפט סמכות להורות לאדם מסוים לפעול בדרך מסוימת או "שלא לפעול" בדרך מסוימת. כאשר אדם מפר צו שיפוטי, או במילים אחרות, אדם שמפר צו הרחקה, מבצע עבירה פלילית. סעיף 287 לחוק העונשין, קובע כי הפרה של צו שיפוטי שניתן כחוק, היא עבירה פלילית אשר דינה עד שנתיים מאסר.
