תביעת ביטוח סיעודי פרטי אפשרת לבעלי הפוליסה לתבוע את חברת הביטוח כאשר מתרחשת הפיכה לסיעודיים – בין אם לתקופה כתוצאה מפגיעה כלשהי (תאונה, מחלה וכו') ובין אם לצמיתות. במאמר זה תקבלו הסבר מפורט אודות הביטוחים הסיעודיים בישראל ואת הדגש שביצירת פוליסה פרטית, על אף הקושי והמגבלות הנוכחיות שמלוות אותה.
ביטוח סיעודי, או פוליסת סיעוד הם הסכם ביטוחי שנוצר בין אדם פרטי לחברת ביטוח מסוימת, במסגרתו תשולם פרמיה חודשית המעמידה תוקף הגנתי למקרים של הפיכת אדם לסיעודי ותלוי בזולתו כדי להתקיים.
חברות הביטוח השונות מזכות בפיצוי כספי הניתן בעת מקרה הביטוח ומטרתו היא לספק תמיכה כלכלית נאותה למי שאיננו מסוגל לבצע בעצמו פעולות יומיומיות או זקוק לעזרה כדי לבצע אותן.
עורך דין תביעת ביטוח סיעודי פרטי ימטב את הליך התביעה
על פניו, המצב הסיעודי כשלעצמו מזכה בהפעלת הפוליסה אך הדבר אינו כה פשוט מול חברת הביטוח. חברות הביטוח כידוע, מערימות קשיים רבים על המבוטחים הדורשים מהן פיצוי ומעדיפות לסנן את התביעות בשלל נימוקים אפשריים, חלקם מתבררים כבלתי מוצדקים.
כאן טמון כוחו של עורך דין תביעת ביטוח סיעודי פרטי, הניצב לצד המבוטח ושומר על זכויותיו מול גוף גדול ומשומן שבו פועלים עורכי דין, מומחים רפואיים, חוקרי ביטוח ועוד שלל גורמים מקצועיים. עורך הדין יוכל להגיש עבור המבוטח את התביעה, מתוך היכרות מקדימה עם מנגנוני סינון התביעות הקיימים בכל חברת ביטוח וגם לערער עליה אם נדחתה.
מעבר לכך, חברת הביטוח מנסה לא פעם להציע פיצוי שאיננו מתקרב לסכום המקסימלי שנקבע בפוליסה ואדם שפועל לבדו עלול לשער שזה כל מה שבאפשרותו לקבל בעבור מצבו.
האמת רחוקה מכך, שכן אדם סיעודי הוא אדם שזקוק לעזרה שוטפת בביצוע פעולות היומיום והוא מוכרח לממן אותה ואת שגרת הטיפולים, התרופות, המזון ולעתים גם את משפחתו שהייתה תלויה בו, בכל דרך שיוכל.
עורך דין תביעת ביטוח סיעודי פרטי יוכל לנמק את נסיבותיו של המבוטח באופן שיאפשר לחברת הביטוח להבין כי עליה לפצות בסכום המקסימלי. לאורך תהליך בירור התביעה, הוא אף ישמש כמייצג במידת הצורך מול בוחני חברת הביטוח ולעתים גם מול חוקרי הביטוח שמתאמצים להשיג ראיות (בדרכים יצירתיות מאוד) שמראות כי המבוטח מציג מצג שווא, או "מנפח" את מצבו האמיתי.
הגדרתו של אדם סיעודי בישראל
חולים סיעודיים בישראל על פי ההגדרה "היבשה", הם מי שאינם מסוגלים לשלוש פעולות לפחות מתוך שש פעולות יומיומיות, או שזקוקים לעזרה בביצוען: קימה ושכיבה, התלבשות והתפשטות, אכילה ושתייה (לרבות נטילת תרופות), רחצה, התניידות ושליטה בסוגרים. לחילופין, מדובר במי שהוגדרו תשושי נפש וזקוקים להשגחה לשמירה על ביטחונם ועל ביטחון סביבתם.
